יום שבת, 25 ביוני 2011

תפסיקו כבר לברור מילים

תפסיקו כבר לברור מילים                                                                       24.6.11
מאת: פרופ' יהושע גתי
תפסיקו כבר לברור מילים. כבר אי אפשר לדבר בארץ הזאת כי חוששים מכול מילה שתאמר. אתה אומר משהו ומיד עולים עליך. כך התבטא עמרם מצנע מועמד מפלגת העבודה במסע לראשות המפלגה. מצנע הוא איש צבא בכיר לשעבר ואחר כך מילא תפקידים חשובים במגזר הציבורי כנבחר ציבור.
הרקע למשפטים דלעיל הוא התבטאותו של מצנע בעת מסע הבחירות לראשות העבודה כאשר יצא חוצץ נגד יריבו עמיר פרץ בהטיחו: פרץ בא מארץ אחרת. הוא מביא את החמולות. הדברים חוללו סערה והדברים לעיל הם תגובתו הזועמת של מצנע.
מצנע התקשט בימי חייו בשתי חליפות: מדי איש הצבא שם העפיל לדרגה הבכירה של אלוף והלבוש האזרחי של איש ציבור נבחר שאף כאן כיהן בתפקידים בכירים. בשני התפקידים נאלץ להילחם באויבים אף כי ברמות שונות. בתפקיד האחד הפעיל כלי מלחמה שייעודם להרוג באויב ובתפקיד השני הפעיל את כוח הדיבור שתפקידו לגבי איש הציבור הוא משמעותי: לשכנע מזה את הקהל בדרכו ולהדוף ביקורות שהן מנת חלקו של איש הציבור מזה.
אלא שמצנע הפריד בין שני הכלים וראה במילה כלי התבטאות ותו לא. וכאן טעה. כי מילים בחיים הציבוריים אף הן עלולות להרוג, מילים מחוללות סערה, מילים פוגעות. האדם משחר ילדותו ניחן בכוח דיבור רב גוני, רב סגנוני, והאדם אמור לשלוט על דיבורו ובמיוחד איש הציבור המתבטא פומבית. אפשר לדבר על נושאים רבים אבל על איש הציבור להיזהר בלשונו לא בנושא דבריו או בתוכן אלא בסגנון ובחירת המילים. זהו גם תפקיד הנימוס ביחסנו אל הזולת, מילים כמו שלום, בקשה, סליחה מפלסות את הדרך לשיח בריא שמתרחק מאלימות.
מה אנו מבקשים מהשיח הפומבי? שלא יהיה במה לגידופים אלא בסיס לדיאלוג, לשיח הדדי. ולכן כוחו של המנהיג הוא במילתו, זהו כלי נשקו האזרחי וכאן גדולתו ויכולתו: ביכולת שלו למתוח ביקורת אבל לא בלשון פוגעת מראש. מילים מביעות משמעויות חברתיות שמקובעות בסטיגמות לשוניות. אבל השימוש בסטיגמה הוא מצד אחד קיצור דרך שהלא כולם מבינים, אבל מצד שני הוא מגלם אי בהירות מחשבה ואי יכולת התבטאות והבהרת הדברים. ובזאת מצנע נכשל, וזהו כישלון בר משמעות כי ביקורתו על פרץ ייתכן והייתה מוצדקת בעיקרה אבל היא לא הייתה מנומקת עניינית אלא מצנע שחרר את הסטיגמה ונתן לה לדבר וזו הייתה סטיגמה עדתית, וזו כבר איננה ביקורת עניינית אלא שימוש במילים שאמורות להכפיש בלשון בעלת משמעויות חברתיות חמורות, שהן הרבה מעבר ממושא הביקורת. סגנון כזה מפעפע דם, ועלינו הקהל להוקיע את המשתמש בו כי פנינו הן לאווירת דיבור נינוחה ומנומקת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה