תגובה לנאום אובמה בוואשינגטון, הנאום אשר הקדים את בואו של נתניהו לארה"ב (19.5.11) מאת אורלי רביד. יועצת ומרצה לתקשורת במכללה למנהל וסמינר הקיבוצים.
לאמריקה יש נרטיב קבוע באמצעותו הם מפרשים את העולם. בנרטיב זה, המוכר לנו היטב מסרטים וספרי פעולה, נמצא תמיד את הסופר-מן או גיבורי על. לסיפורים אלה עלילה קבועה: כוחות רשע מנסים להרוס את העולם, כוחות הטוב והמוסר מתגייסים, יוצאים למלחמה מוסרית וצודקת ומביסים את כוחות הרשע ומביאים לעולם את בשורת הטוב והמוסרי המתאים לכול בני האדם.
הנרטיב המוכר הזה בא לידי ביטוי גם במציאות היום יומית והפוליטית בארה"ב. גם פה המציאות המוצגת בפני הציבור האמרקאי, על ידי הנשיא אובאבה, היא מציאות שבה כוחות הטוב והמוסר (ארה"ב) פועלת נגד כוחות הרשע (אל קעידה למשל). הנשיא מכנה בנאום וושינגטון את הטוב והמוסרי "זכויות אוניברסאליות". הזכויות האוניברסאליות האלו כוללות את זכות חופש הביטוי, הזכות להתכנס ולהפגין ללא אלימות, חופש דת, שוויון בין המינים, הזכות לבחור בבחירות והזכות להתפרנס בכבוד. כל אלו הן בשורות הטוב והמוסרי, שנגזרו על פי העיקרון המנוסח במגילת העצמאות האמריקאית, לפיה כל בני האדם נבראו שווים. זו התמונה האוטופית של העולם כפי שמציג אובאמה. הנשיא מחזק את התפיסה הזו תוך הצבעה על מהפיכות מוצלחות בעבר, ומשם חוזה את העתיד הטוב בו כל בני האדם יחיו כשווים. כדי לקדם את העולם לקראת מצב אוטופי זה, אובמה גם מציין מה תהיה התרומה המדויקת של אמריקה, במיליארדים של דולרים, כדי להבטיח שהעולם אכן יראה כך.
כל אלה הם רעיונות יפים ומוכרים. אך בשום אופן אין מדובר פה בנאום יפה נפש ותמים בו תיאור חביב של הדברים. למעשה, מדובר כאן בשימוש מכוון בכוחו הרטורי של נרטיב לעצב דעה ציבורית, על ידי מסגור האירועים למסגרת פרשנית אחת. ב"מלאך ההיסטוריה" וולטר בניימין קרא למצב זה- מצב בו ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. אובמה מספר את סיפור המהפיכה במזרח התיכון וצפון אפריקה דרך הפילטר הצר של ערכי הדמוקרטיה הליברלית הנהוגה בארה"ב. אין ספק שיש כאן הצגה חד צדדית של האירועים, דרך התפיסה של המעצמה החזקה ביותר בעולם כיום. בדיוק כדי למנוע הצגה חד צדדית של האירועים ממליץ וולטר בנימין, להיסטוריון, "להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה" ולחלץ אל התודעה הציבורית את כל אותם סיפורים נשכחים שלא נכללו בנרטיב ההגמוני המקובל. ברשותכם אציג בפניכם 'מעשה וולטר' נרטיב חילופי תוך הברשת ההיסטוריה כנגד כיוון השעון.
חשוב לזכור כי ניתן לראות ולפרש את כל הארועים שקורים במזרח התיכון, גם מזווית ראיה אחרת. אם הייתם שואלים אותי מה התחולל במדינות ערב, הייתי עונה ברוח וולטר בנימין, כי הנרטיב המעניין יותר ב"אביב הערבי" הוא דווקא כוחה של הטכנולוגיה של web2 לחולל מהפיכה חברתית. טוויטר ופייסבוק הם הגיבורים האמיתיים של מהפיכה זאת והם מסתמכים על תקשורת מבוססת web העושה שימוש ברשת האינטרנט, מנועי חיפוש, רשתות חברתיות, טלפונים ניידים, מחשבים נישאים וידע משותף כגון ויקיפדיה, כדי ליצור קהילות של אנשים על בסיס אינטרס משותף. מסתבר שבכוחה של הלכידות החברתית הוירטואלית, שנוצרה בקבוצות השיח בפייסבוק, לחולל מהלכים בהם להנהגה העולמית אין שום חלק. כך הכוח עובר מן ההנהגה לאנשים מן השורה, והסיבה לכל אלה היא כוחה של הפלטפורמה האינטרנטית web2.
הכוכבים של המהפכה הם טוויטר ופייסבוק. הפלטפורמה האינטרנטית הטכנולוגית היא שאיפשרה את הלכידות שנוצרה. הסגירה של אותה פלטפורמה על ידי שלטונו של מובארק, הובילה אנשים לצאת לרחובות ולהפגין. גם הרעיון לחדור רגלית לגבולות הארץ בצפון נולד בקבוצות בפייסבוק, שקראו לצאת לאינתיפאדה שלישית. העיקרון של WEB2 הוא עיקרון מאוד מעניין. אין צורך לצעוק, אין צורך להתבטא, אין צורך לדבר – יש צורך לבצע אקט התנהגותי, המצטלם טוב, על פי העיקרון של אי-אלימות. האקט הוא שמלכד את האנשים והופך את מעשיהם לצעקה גדולה, חזקה יותר מידוי אבנים או ממשט ימי בסגנון המרמרה.
נראה לי כי אובמה מודע לשינוי המהותי זה ביחסי הכוחות של אנשים-מנהיגות. הרי אובמה עצמו יודע להשתמש היטב בכוח הרשת החברתית על מנת לקדם את עצמו. כך למשל הוא מימן את מסע הבחירות שלו באמצעות גיוס תרומות ברשתות החברתיות וביום הבחירות דירבן את האנשים לצאת להצביע לו דרך ציוצים לתומכיו בטוויטר. בגלל שאובמה יודע היטב שההגמוניה התקשורתית והשלטונית איבדו את הבכורה, הוא מנסה לנצל את מעמדו על מנת לקבע בזכרון ההיסטורי את הנרטיב האמריקאי ההיסטורי, גם במקרה הזה.
אז בפעם הבאה שמנהיג משכתב את ההיסטוריה על פי האידיאולוגיה זו או אחרת, וברוח של וולטר בנימין בו מנצחים כותבים את ההיסטוריה, אני מציעה לכם לחלץ נרטיב חלופי, ממש להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה. תגלו שלל סיפורים אישיים שעולים בפייסבוק וטוויטר ורשתות חברתיות אחרות, המעלות סיפור לא אחיד, רב גוני, רב תרבותי ומגוון. כך תחשפו גם למסרים שונים מהאחידות האידיאולוגית המכתיבה דרך התנהגות מועדפת אחת על פני השנייה, ועל פי העיקרון של יכולת הטכנולוגית המעניקה לאנשים רבים פלטפורמה להשמיע קול ולהשפיע.
מסקנותיי מניתוח נאום וושינגטון, על פי עקרון של עיצוב עמדות קהל על ידי שימוש בכוחו הרטוריקה של הנרטיב היא, שאובמה הוא חדשני, יודע להעריך היטב את הטרנדים העולמיים האחרונים ומבין היטב את כוחה של הקדמה הטכנולוגית. ובאמצעות הנרטיב האוניברסאלי מנסה אובמה להטות את הכף כך שהנרטיב של אמריקה כמעצמת-על יתקבל וישפיע על מהלך העניינים ולא הנרטיב הרב קולי של ההמון.
איזה מבין שני הנרטיבים יקבל תוקף של נרטיב מוסכם? את התשובה ימים יגידו.
שלכם, אורלי רביד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה