אני
חייבת להודות שניגשתי לצפות בנאום בשם מקבלי פרסי ישראל 2014 בסקרנות רבה שכן את המודל הרטורי בספריו של יעקב מלכין הכרתי עוד במסגרת לימודי
באוניברסיטת תל אביב, ונאומו של הבן, עירד מלכין, בשם זוכי פרס ישראל 2014 היה
עבורי הזדמנות חדשה לבחון מחדש את מידת האפקטיביות של המודל הרטורי היום.
לצפייה בנאום - הקליקו
נאומו של
מלכין אכן נסמך על המודל הרטורי בין שבעת החלקים הכולל: שאלה, תשובה שהיא גם
הטענה, הגדרה, הסבר, דוגמה, סיכום ושאלה חדשה. אך להפתעתי, מלכין השתמש במודל
הרטורי קצת אחרת: קודם העלה את הדוגמה ורק אחר כך פיתח את שאר חלקי הטענה. ונשאלת
השאלה מדוע בחר מלכין לקדם את דבריו באמצעות קשת רחבה של שמונה דוגמאות בנאום בן תשע
דקות בלבד.
כדי להבין
את מקומה של הדוגמה בטענה אתייחס לדבריהם של מספר חוקרים בתחום הרטוריקה:
לדעתה של
גילה שילה, במאמרה "כתיבה אקדמית: כיצד" (2012) הסבר המלווה בדוגמה מספק הצדקה לטענה הראשית של הנואם. זהר לבנת במאמרה "כמו בסרטים": כוחה הארגומנטטיבי של אנלוגיה בשיח הציבורי (2012),
מייחסת לדוגמאות כוח ארגומנטטיבי רב בהיותן אנלוגיות, ולכן, חשוב לדעת לבנות
באמצעותן ארגומנט שישמש מקפצה לרעיון חדש ומקורי של הדובר. עירד מלכין עצמו בספרו ההרצאה הדיון והשכנוע (1994) מכיר בדוגמה ככלי לביקורת ונשאלת השאלה איזו היבט בקורתי הן מעלות לדיון.
כדי לתת
מענה לשאלה זאת, אדווח לכם תחילה כי הנאום עוסק בשאלה מהי החשיבות של לימודי
ההיסטוריה לאדם. לשם כך, מלכין מגדיר את ההיסטוריה כצירוף של עובדה עם אמת
מדעית ממנה החוקר מרכיב סיפור באמצעותו הוא מנהל דיאלוג עם העבר. דיאלוג באמצעות
סיפור מלמד את האדם על יחסיותו, מעודד השוואה בין המקומי להקשר
תרבותי רחב, מעניק משמעות לסיטואציה האנושית, משמש כתשתית לערכים
אוניברסליים, ובעיקר - משמש כאמצעי לבחינה עצמית של החיים באמצעות
טקסטים היסטוריים.
כדי לבסס
מהלך טיעוני זה מלכין משלב דוגמאות מתחומי דעת רבים ומגוונים: ציטוט מסיפור הבריאה,
ציטוט מהמחזאי היווני סופוקלס, סיפור אישי של מלכין מכיתה ו' ובהמשך כחוקר
באוניברסיטה, דיווח עיתונאי מימי מלחמת העולם השנייה, סיפור המיוחס להרודוטוס,
אבי ההיסטוריה, דברי חוקר בית שני אליאס בקרמן, ציטוט של הסופר והמחזאי אוסקר
ווילד ושל הפילוסוף היווני סוקרטס. כל אלה
הם עדות להישגיו של האדם בתחום המדע.
אז
תסכימו איתי שמדובר בקשת רחבה של חוקרים, הוגים ואנשי אמנות באמצעותם מבקר מלכין
את החברה הישראלית על שדרדרה לשוליים את לימודי ההיסטוריה במערכת החינוך ובמערכת
האקדמית.
מסכימים
עם מסר זה?
שלכם,
אורלי רביד – יועצת ומרצה לתקשורת
בסמינר הקיבוצים ובמכללה למנהל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה