נאום הקו האדום - פרופ' יהושע גתי

נאום הגבול האדום שנשא נתניהו בעצרת האומות המאוחדות בניו יורק נישא על רקע של מתח רב שהשתרר בין הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו בשאלת הצבה גלויה של קו אדום לאיראנים בעניין פיתוח הנשק הגרעיני שלהם. התזה של הנאום הידועה למפרע התווית קוים אדומים לאיראן חוזרת כחוט השני בפיו של נתניהו. נזכור גם שזו סיטואציה פוליטית רגישה ערב הבחירות לנשיאות בארה"ב שעה שרומני הרפובליקאי מצדד בעמדתו הניצית של נתניהו בעוד שאובמה איננו ממהר להיעתר ברורות לדרישת הקווים האדומים.

קיים פולמוס בין שני ניצים: אובמה מול נתניהו. נתניהו בחר להשליך את יהבו על הנאום הפומבי מעל במה שעליה כבר הדגים את כוחו הרטורי. עתה יש לבחון כיצד הנואם מציג את דבריו, עמדתו, כיון שזה זה מה שיקבע שהלא קיימת התנגדות להצבת הקווים האדומים בפומבי.

נאומו של נתניהו הוא חד משמעי, איננו מתפתל ובאופן חד ונמרץ בנוי הנאום על עיקרון אחד והוא הזכות המלאה של ישראל לחיות בשקט ללא איום גרעיני כמדינה מודרנית ודמוקרטית הדואגת לכול אזרחיה יהודים וערבים. על מדינה זאת ניחת איום הרסני פטאלי: הנשק האיראני הגרעיני. נתניהו איננו רק זועק הצילו אלא קורא בקריאה רמה לאומות העולם מעל במת האומות המאוחדות לנקוט בפעולה אגרסיבית נגד איראן והיה ותעבור את הקו האדום שהוא רושם המלווה בהדגמה וויזואלית.

לאור זה הוא איננו מתפלמס עם בן פלוגתו , איננו נכנס לנימוקים המסתייגים מעמדתו אלא מציג את עמדתו בהחלטיות ככה שהצד השני המתפלמס מוצג בעמדה אבסורדית, בלתי מתקבלת הגיונית ומוסרית.

הנאום זיכה את נושאו במחמאות לרגל הרטוריקה הרהוטה שלו והחד משמעות המלווה בקריאה צלולה לפעולה.

נתניהו מגדיר את הסיטואציה: We will never be uprooted again.

קיימת סכנת השמדה לעם היהודי בארצו, ומי העם הזה? הוא לא מסתפק בשמו אלא מדבר על ההיסטוריה הנשגבה בת שלושת אלפי השנים למן ימי דוד בונה ירושלים. שם יסדו מדינה מודרנית, חכמה, המבוססת על המדע והיא מעומתת על ידי כוחות החושך הבורים של ימי הביניים. וכאן בהגדירו את כוחות הבלע הוא מצרף לחברתו את אומות העולם המתוחכמות. כך שזה לא רק ישראל נגד איראן אלא העולם המודרני מול ימי הביניים .  הם רוצים להוריד את כולם לחשכת ימי הביניים. מי הם? מה הם עושים? הם רוצחים אלפים על אלפים בסוריה. הם לא רק מדברים. הם עושים.

ומי היא ישראל זאת שמבקשים להכחידה? מדינה שעוזרת לכול העמים במצוקה והמבקשים עזרה רפואית הומאנית. כלומר המאבק --נתניהו מחזק את עמדתו--הוא לא סתם בין אנשים שרוצים לחיות וזהו אלא בין הומניזם שישראל מצטיינת בו ובין חשכת ימי הביניים.

האסטרטגיה הרטורית היא הצגת ניגודים. מודרניות מול פנאטיות. חמלה מול רצח. סיוע לכולם נגד רצון להשמיד בני אומה אחת. ציטטים של איבה נגד ישראל מטעם האיראנים.

בחותרו להשיג את מטרת נאומו נוקט נתניהו ברטוריקה  שנקרא לה הם מול אנחנו. האנחנו מתייחס למדינות המערב המפותחות והדמוקרטיות בעוד שהם אלו הטרוריסטים וחשוכי התרבות הפאנאטיים שמאיימים עלינו. האנחנו מעוטר בתיאורים מרגשים חיוביים כמו

In the past year, I lost both my father and my father-in-law. In the same hospital wards where they were treated, Israeli doctors were treating Palestinian Arabs. In fact, every year, thousands of Arabs from the Palestinian territories and Arabs from throughout the Middle East come to Israel to be treated in Israeli hospitals by Israeli doctors.

לעומת הם:

Yet the medieval forces of radical Islam, whom you just saw storming the Am,berican embassies throughout the Middle East, they oppose this.

They seek supremacy over all Muslims. They are bent on world conquest. They want to destroy Israel, Europe, America. They want to extinguish freedom. They want to end the modern world.

למעשה, נתניהו מדבר על קונצנזוס. כלומר דרישתו לפעול נגד איראן איננה יוצאת דופן. יש הסכמה בין לאומית ונוקטים בפעולות. מדגיש נתניהו. אבל יש עוד שלב שצריך להסכים לו, וזו הסיבה שנתניהו פורש את דבריו באו"ם. קיימים שלושה שלבים למימוש הפצצה של האיראנים. הם נמצאים כבר בשלב השני. והם ממשיכים. הם הגשימו כבר 70% ממשימתם.

יש לעצור בעדם. ואם נתניהו לא ישכנע הרי שדברי הנביאים הגדולים כישעיהו, נביאי הצדק ישמיעו את קולם.

פתיחה תנכית וסיום תנכי. ובזאת הוא פונה למצפון הדתי של הלוחמים בכוחות ימי הביניים.

זהו נאום מחושב הנישא בפומבי בנושאים האמורים להיסגר בחדרי חדרים. זהו נאום האמור להפעיל לחץ על קהלים ובפרט הקהל האמריקאי האמור לגלות נחישות בנקיטת צעדים ממשיים פיזיים נגד אויבי ישראל. זהו הקהל הנפעם ונרגש מכתבי הקודש המוזכרים בנאום בראשיתו ובאחריתו. זהו נאום בחירות מובהק בעידן של בחירות שנישא מעל במת האו"ם ולא לאזרחי מדינת ישראל ולא לאירופאים.

שלכם, פרופ' יהושע גתי