נאום הקו האדום - מאת ד"ר נדיר צור

נאום הקו האדום – נתניהו בעצרת האו"ם

 

מאת -  ד"ר נדיר צור

 

 

אף שהקואליציה בראשותו נחשבת ליציבה וחזקה ואף שהמגזין 'טיים' הכתיר אותו בתואר 'המלך ביבי' (King Bibi) בנימין נתניהו אינו זוכה לפופולריות רבה. התקשורת, האקדמיה, ומרבית אנשי הרוח והתרבות בישראל אינם מחבבים אותו, שלא לומר עוינים אותו.

 

בבחירות לכנסת ה-18 בפברואר 2009 זכה הליכוד בראשותו לכ-729 אלף קולות (מספר הקולות הכשרים בבחירות היה 3,373,490) ואילו 'קדימה' בראשות ציפי לבני זכתה לכ-758 אלף קולות.

 

בסקר שנערך אשתקד וממצאיו הופיעו במאמר שכותרתו - 'יש חדש תחת השמש: דעת הקהל וקבלת החלטות בישראל' (תמר הרמן, עדכן אסטרטגי, כרך 14, גיליון 4, ינואר 2011) נשאלו הנסקרים 'מה דעתך על הדרך שבה מטפלת הממשלה בבעיות שיש כיום במדינה?'. כ-72% מן הנשאלים השיבו כי לדעתם הממשלה בראשות נתניהו מטפלת בהן - 'בכלל לא טוב' (26%) ו'לא כל כך טוב' (46%).

בסקר דומה שהופיע השנה (תמר הרמן ואח', 2012, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2012, המכון הישראלי לדמוקרטיה) עלה אמונו של ציבור הנשאלים בראש-הממשלה מ-38.5% ב-2010 ל-56.4% (בעת עריכת הסקר) ב-2012. ואולם, 'חצי הכוס הריקה' היא ש-43.6% הביעו בו אי-אמון, או נמנעו מהשבת תשובה לסוקרים. באותו סקר נמצא כי 59.9% מן הנשאלים סבורים כי הממשלה מטפלת בבעיות המדינה - 'בדרך לא כל כך טובה' (38.4%) ו'בדרך לא טובה בכלל' (20.6%).
 

גם במערב אין נתניהו זוכה לאהדה רבה, הן בשל דימויה המעוות של ישראל, הן בשל פריחתה העונתית של שנאת היהודים, הן בשל מאמציהם של מדינות, ארגונים ושל יריבים אידאולוגיים ופוליטיים מבית להטיל דופי בישראל ולהבאיש את ריחו של נתניהו – המסמל את חטאיה של הישות הציונית ושל 'הציונים הלא מתורבתים' (מונח שנשיא איראן טבע השנה בנאומו בעצרת האו"ם).  

רבות נכתב על חשיבותו של 'האתוס' Ethos)) בתהליכי השפעה באמצעות רטוריקה. זהו אחד משלושה רכיבי יסוד שאותם זיהה אריסטו באומנות הדיבור. באתוס באים לביטוי ערכי אישיותו של הנואם והוא כולל את המידע המוקדם שיש לקהל המאזינים על הנואם (דימויו בעיניהם, עוצמתו, אמינותו, ההערכה שרוחשים לו). הלוגוסLogos) ) הוא הרכיב הרציונלי של הנאום (תוכן הנאום, ההיגיון הפנימי שלו, הטיעונים המושמעים בו ומבנהו). הפאתוס Pathos)) מציין את האמצעים המופנים אל הרגש בנאום ובאופן השמעתו (אמצעים לשוניים, מחוות, קצב דיבור, סגנון דיבור, ועוד).

אריסטו סבר שפנייתו של נואם עשויה להשפיע על ציבור נמעניו אם הלה זיהה נכונה את האינטרסים ואת הצרכים שלהם ואם הוא היטיב לנסח לפניהם טיעונים משכנעים.

בהתייחס לממד הפסיכולוגי של אמנות השכנוע מתגבשים יחסי גומלין מורכבים בין סוכן ההשפעה (הנואם) לבין נמעניו (קהל המאזינים). חשוב להדגיש כי עוד בטרם הפעיל הנואם את ראשון גירויי ההשפעה שלו ולפני שנאמרו המילים הפותחות את הנאום מצויד קהל הנמענים בעמדות על הנושאים שעולים בנאום ולבטח בהערכות אישיות על הנואם ודמותו.

 

לאורך הנאום, כתוצאה מן הטיעונים ומגירויי ההשפעה שהנואם מפעיל בדבריו עשויים לחול שינויים בעמדות קהל הנמענים – חיזוק (Reinforcement), או התערערות העמדות הקיימות עד כדי המרתן (Conversion) בדעות שלהן הטיף הנואם בדבריו.  

 

בנימין נתניהו הוא נואם מחונן. הלשון שבפיו – עברית, או אנגלית, עשירה וקולחת. דיבורו רהוט. נתניהו מרבה להמחיש את דבריו באמצעים פיגורטיביים (שימוש במילים שיביעו את המסר המבוקש בדרכים ציוריות ומוחשיות) ובעזרים ויזואליים ואינו מסתפק בשטף המילים, במחוות הגוף ובגינוני הנאום שאותם הוא מרעיף על קהל נמעניו.

 

בנאום שנשא ב-2004, בטרמינל החדש בנמל התעופה בן-גוריון, עוד בהיותו שר-האוצר ביקש נתניהו להמחיש את העיוות הקיים במבנה המשק בישראל. לדידו, לוקה המגזר הציבורי בעודף משקל ומעיק על התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). לעומתו, משקלו של המגזר הפרטי בתל"ג הוא יחסית נמוך. האמצעי בנאום להמחשת הפער היה בהשוואת המגזר הציבורי לאדם 'שמן' החייב בהרזיה ובדימוי המגזר הפרטי ל'רזה' החייב בעליה במשקל.

 

בנאום שנשא בכינוס השדולה האמריקנית למען ישראל (איפא"ק) ב-5 במרס 2012 עשה נתניהו שימוש מושכל באחת המימרות המוכרות בארה"ב – 'משל הברווז' - When I see a bird that walks like a duck and swims like a duck and quacks like a duck, I call that bird a duck.

 

המשורר האמריקני James Whitcomb Riley אשר יצירותיו מאז שנות ה-70 של המאה ה-19 ועד לעשור השני של המאה ה-20, הסבו קורת-רוח רבה לאזרחי מולדתו אינדיאנה טבע את המימרה הבאה: "כאשר אני צופה בעוף אשר מהלך כברווז, שוחה כברווז ומגעגע כברווז, אני גם מכנה אותו – ברווז". נתניהו שזר במימרה את הגרעין האיראני. וכך אמר בנאום שזכה לכותר: 'נאום הברווז הגרעיני':

מדינה הבונה מתקני גרעין תת-קרקעיים, מפתחת טילים בליסטיים בין-יבשתיים, מייצרת אלפי צנטריפוגות וסופגת סנקציות משתקות אינה עושה כל זאת כדי לקדם ...מחקר רפואי. [...] אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז מה זה? אכן כן – זה ברווז. אבל הברווז הזה הוא ברווז גרעיני. והגיע הזמן שהעולם יתחיל לקרוא לברווז ברווז. למרבה המזל, הנשיא אובמה ורוב מנהיגי העולם מבינים שהטענה שאיראן אינה חותרת לפיתוח נשק גרעיני היא פשוט מגוחכת. עם זאת, יש כאלה המוכנים לקבל רעיון שהוא לא הרבה פחות אבסורדי: שעלינו להשלים עם עולם שבו לאייתולות יש פצצות אטום. ודאי, הם אומרים, איראן היא אכזרית, אבל היא לא מטורפת. היא מתועבת, אבל ניתן להרתיעה.

 

בנאומו בעצרת האו"ם ב-2009 הציג נתניהו צילומים של התרשימים המקוריים של מחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בחתימת ידיו של היינריך הימלר, ראש האס.אס. והשני בחשיבותו ברייך השלישי. וכך ניסח קטע זה בנאום אותו כרך במטרה לשלול את הלגיטימיות של איראן ושל נשיאה, מוחמד אהמדינג'אד:

רק שישה עשורים אחרי השואה ואתם נותנים לגיטימיות לאדם שמכחיש את השואה ומציע להשמיד את מדינת ישראל, איזו חרפה. אם אתם חושבים שהמשטר הזה מאיים רק על היהודים, אתם טועים. ההיסטוריה הוכיחה כי מה שהתחיל כשנאת יהודים התפתח לאיום גדול הרבה יותר.
בחודש שעבר הייתי בווילה בפרבר של ברלין בוואנזה שם הכריזו קצינים נאצים על השמדת עמי. הם השאירו פרטים רבים על התכנית הזו ופרוטוקול מפורט של פגישתם. [...] הנה העתק של הדברים בפגישת הקצינים הבכירים בגרמניה הנאצית המורים כיצד לבצע את השמדת העם היהודי. האם הפרוטוקול הזה הוא שקר. יממה לפני שהייתי בוואנזה ניתנו לי בברלין התרשימים המקוריים של מחנות ההשמדה והריכוז אושוויץ בירקנו. הם מכילים חתימה של היינריך הימלר, סגנו של היטלר. האם גם תכניות אלו הן שקר?

 

תִּכְלוּל איומיה של איראן להשמיד את ישראל בְּאֵימֵי השואה הנוראה בנאומי נתניהו ספג ביקורות לא מעטות מבית. לדידם של מבקרי נתניהו, הטלת דופי במנהיג איראן הקורא להשמדת ישראל ומהתל בעולם בעת שארצו שוקדת על ייצור נשק להשמדה המונית אינו מצדיק לגייס את אסונם הנורא של היהודים בהיעדר בית לאומי. מותחי הביקורת קבעו שנתניהו זורע בהלה בישראל ומנהל מסע הפחדה שמניעיו פוליטיים ואידאולוגיים.

תשובת נתניהו למבקרים נשמעה בנאומו ביד-ושם, ב-18 באפריל 2012, בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. וכך אמר ראש-הממשלה:

אני יודע שישנם אנשים שמאמינים שאסור להזכיר את הרוע הייחודי של השואה כשמדברים על האיומים העכשוויים שעומדים בפני העם היהודי. הם טוענים שלעשות זאת משמעו לזלזל בשואה ולהעליב את קורבנותיה. אני שולל לחלוטין גישה זו. להיפך, להירתע מלומר את האמת – שהיום כמו אז ישנם אלה שרוצים להשמיד מיליוני יהודים – זה זלזול בשואה, זה עלבון לקורבנותיה, זו התעלמות מלקחיה. לראש ממשלת ישראל לא רק מותר להעלות את זכר השמדת שליש מעמנו כשהוא מדבר על סכנות קיומיות לעמנו, זוהי חובתו.
 

נאום נתניהו בעצרת האו"ם זכה לכותרת 'נאום הקו האדום'. הוא הגדיל לעשות בנטילת מַצְבֵּעַ ושרטט קו אדום בתוך איור מוכן מראש. השרטוט ליווה את הדברים הבאים:

הדרך האמתית היחידה שבה ניתן יהיה למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני, היא למנוע ממנה לאסוף אורניום מועשר שיספיק לפצצה.
איזו כמות של אורניום מועשר נדרשת לפצצה? וכמה קרובה איראן אל יעד זה?
אני אראה לכם. הבאתי שרטוט:
זוהי פצצה וזהו המרעום. במקרה של התוכנית הגרעינית של איראן לבנות פצצה, יש למלא את הפצצה בכמות מספיקה של אורניום מועשר. על איראן לעבור שלושה שלבים.
בשלב הראשון עליהם להפיק כמות מספיקה של אורניום מועשר בדרגה נמוכה.
בשלב השני עליהם להפיק כמות מספיקה של אורניום מועשר בדרגה בינונית.
ובשלב השלישי והאחרון, עליהם להפיק כמות מספיקה של אורניום מועשר בדרגה גבוהה בשביל הפצצה הראשונה.
היכן נמצאת איראן? איראן סיימה את השלב הראשון. זה ארך שנים רבות, אך הם הצליחו והם נמצאים 70% מהדרך ליעד.
עכשיו, הם נמצאים בעיצומו של השלב השני. עד האביב הבא, או לכל המאוחר בקיץ, לפי קצב ההעשרה הנוכחי, הם יסיימו את השלב של ההעשרה בדרגה בינונית ויתקדמו לשלב האחרון.
מאותו רגע, התהליך יארך רק חודשים ספורים, ואולי אפילו שבועות בודדים עד שיעשירו אורניום בכמות מספיקה לפצצה הראשונה.

צילום – אי.פי.איי

בישראל היו שטענו כי האיור הוא 'ילדותי' וכי לא יאה למנהיג של מדינה נאורה להופיע באולם עצרת האו"ם ולהציג עזר ויזואלי שהוכן מראש. נתניהו נתפס בנאום בפופוליזם לשמו. יש שאמרו כי שרטוט 'קו אדום' מוחשי על 'במת העולם' בעצרת האו"ם היא תשובה הולמת לנשיא ארה"ב המהסס בפעילותו לעצור את תכנית הגרעין של איראן ורופס בהנהגת הקואליציה נגד הפצת הנשק הגרעיני במזרח-התיכון.

 

נתניהו סיפק בדבריו תשובה לתומכי מדיניותו שלו ולמבקריו של הנשיא ברק אובמה את הדברים הבאים:

בשעה מאוחרת כל כך, יש רק דרך אחת של שלום למנוע מאיראן להשיג פצצות אטומיות והיא על ידי הצבת קו אדום ברור לתוכנית הנשק הגרעיני של איראן.
קווים אדומים אינם מחוללים מלחמה; קווים אדומים מונעים מלחמה.

נתניהו מנה שורה של דוגמות שבהן היה ל'קוים אדומים' תבונה מדינית וחכמת מנהיגות ושיותר משהובילו להסלמת סכסוכים – שיככו אותם. במסקנתו ביקש נתניהו להפיס את דעתו של נשיא ארה"ב שככל הנראה ייבחר לארבע שנים נוספות בבית-הלבן וכן גם להפיס את דעתם של מבקריו השוללים את העימות הפומבי שגאה ערב הנאום בין עמדת נתניהו ועמדת אובמה – סביב הצבת קוים אדומים לאיראן:

אני מאמין שאם נציב בפניה קו אדום ברור, איראן תיסוג.
זה יקנה לנו זמן רב יותר לסנקציות וניסיונות דיפלומטיים לשכנע את איראן לזנוח לחלוטין את תכנית הנשק הגרעיני.
לפני יומיים, מעל בימה זאת, חזר הנשיא אובמה על כך שלא יהיה ניתן לבלום איראן חמושה בנשק גרעיני.
אני מעריך את עמדתו של הנשיא, כמו כולם במדינתי. אנו שותפים במטרה לבלום את תכנית ההתחמשות הגרעינית של איראן. יעד זה מאחד את העם בישראל. הוא מאחד את האמריקנים, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, והוא משותף למנהיגים חשובים מכל העולם.
הדברים שאמרתי היום יעזרו להבטיח שנשיג את יעדינו המשותף.

הימים הבאים יכריעו אם נאום נתניהו היה אכן מלאכת מחשבת של אמן מילים ושל מבצע (performer) מחונן בתחום הרטוריקה.

 

ד"ר נדיר צור - עמית וחוקר נלווה במכון ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים; חוקר אורח במרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחומי מחקריו - פסיכולוגיה פוליטית, כלי השפעה של מנהיגים וממדים פוליטיים ופסיכולוגיים של ביטחון לאומי.  מספריו: רטוריקה פוליטית (2004), האיש שהתיר את הרצועה  (2006),  אזהרת מסע (2012).