אישי הנשיא - ברק אובמה/ ד"ר נדיר צור

אישי הנשיא - ברק אובמה

מאת - נדיר צור

נאומה של מישל אובמה, רעיית נשיא ארה"ב, בוועידת המפלגה הדמוקרטית בשארלוט, שבצפון-קרוליינה, זכה לשבחים רבים הן מבאי המפגש שבסיומו נבחר ברק אובמה למועמד המפלגה לנשיאות ארה"ב, הן מציבור רחב בארה"ב שבעוד שבועות מעטים יקבע מי ינהיג אותו בארבע השנים הבאות – אם ברק אובמה, אם מיט רומני. ולא בכדי.

הנאום שילב שתי סוגות עיקריות באומנות השכנוע: 'רטוריקת הנעה' ו'רטוריקה טקסית'. 'רטוריקת הנעה' נועדה להשפיע על ציבור לפעול בדרך המוצעת בנאום. היא רוויה בטיעונים שעיקרם מאמץ לשכנע את נמעני הנאום לשנות את העמדות המדריכות אותם לפעול בדרכים אחרות ומחזקת את העמדות המנחות אותם לפעול בדרך המוצגת בנאום. 'רטוריקה טקסית' נועדה לגבש את קהל נמעני הנאום ולטפח בהם ערכים וסמלים משותפים במטרה להשפיע עליהם בתהליכי הזדהות. בתהליכים אלה החלים בשלבים מתקדמים של גיבוש עמדות מוצא עצמו נמען ההשפעה בעמדה של מי שמכבד, מחבב, מזדהה, או מבקש להידמות לזולתו בשל דברים, מעשים, או תיאורי התנהגות ובכך הוא מספק את צרכיו הפסיכולוגיים להגדרה עצמית.

מישל אובמה זוכה לאהדה רבה בציבור האמריקני. היא משכילה, טובת מראה, נתפסת רעיה ואם אוהבת שמשלבת בהצלחה רבה בין מימוש עצמי ונתיבה מקצועית ובין היותה אשת משפחה. היא מקרינה טוהר מידות, אהבת אדם ויושרה. היותה אפרו-אמריקנית, רעייתו של הנשיא האפרו-אמריקני הראשון של ארה"ב מקנה לה ממד נוסף של אהדה בשל היותה התגשמות 'החלום האמריקני'. חלום שהוטבע באתוס הלאומי של ארה"ב – 'ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות'. המנהיג האפרו-אמריקני המנוח מרטין לות'ר קינג שרטט באוגוסט 1963, קווים לדמותו של החלום בכל הקשור ליחסי קבוצות אתניות בחברה המגוונת. מלפני רבבות מפגינים על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון אמר קינג במהלכו של אחד הנאומים החשובים ביותר במאה ה-20:

I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed: "We hold these truths to be self-evident: that all men are created equal."

I have a dream that one day on the red hills of Georgia the sons of former slaves and the sons of former slave owners will be able to sit down together at a table of brotherhood.

I have a dream that one day even the state of Mississippi, a desert state, sweltering with the heat of injustice and oppression, will be transformed into an oasis of freedom and justice.

I have a dream that my four little children will one day live in a nation where they will not be judged by the color of their skin but by the content of their character.

מישל אובמה רתמה אתוס אמריקני זה לנאומה ושיבצה אותו באחד משיאיו של המאמץ לשוות לברק אובמה דמות של מנהיג מצליח, אף שלרבים אין דעה זהה.

וכך אמרה:

Barack knows the American Dream because he's lived it…and he wants everyone in this country to have that same opportunity, no matter who we are, or where we're from, or what we look like, or who we love.

בפתח הנאום שטחה מישל אובמה את התרשמותה מסיוריה ברחבי ארה"ב מאז הייתה ל'גברת הראשונה' של אמריקה. היא לא חסכה מילים לשבח את הציבור שפגשה ובכך ביקשה לקנות את אהדת נמעני הנאום ואת אהדת כלל האומה. בין-השאר, ציינה את התוודעותה ל'רוח האמריקנית', לטוב הלב ולחמימות הציבור, למעשי גבורה בהצלת הזולת, הן בשליחות האזרחית הן בשליחותם הצבאית של לוחמים הרחק מגבולות המולדת – באפגניסטן.

Every day, the people I meet inspire me…every day, they make me proud…every day they remind me how blessed we are to live in the greatest nation on earth.

מישל אובמה פנתה בהמשך הדברים לממד האישי של חייה הציבוריים. במאמץ לזכות בקשב ובאהדה לדברים, היא שיתפה את קהל נמעניה בלבטים שהיו לה ערב כניסתה לבית-הלבן.   

While I believed deeply in my husband's vision for this country…and I was certain he would make an extraordinary President…like any mother, I was worried about what it would mean for our girls if he got that chance.

לאחר שהציגה את החששות ובנתה מעין מתח תודעתי בנמענים הציגה מישל אובמה את תובנותיה מהתמודדות אישה – הנשיא, עם החינוך המשותף של הבנות לעיני כל האומה. המסקנה המתבקשת היא שברק אובמה הוא אבא טוב, בעל טוב ואדם צנוע – תכונות המקנות למנהיגים ערך מוסף שמטהר אותם מן הדמות המנוכרת, המנותקת מן הציבור והיהירה – שדבקה במנהיגים אחדים לאחר היבחרם.

You see, even though back then Barack was a Senator and a presidential candidate…to me, he was still the guy who'd picked me up for our dates in a car that was so rusted out, I could actually see the pavement going by through a hole in the passenger side door…he was the guy whose proudest possession was a coffee table he'd found in a dumpster, and whose only pair of decent shoes was half a size too small.

מישל אובמה הנהנית ככל-הנראה מאהדה רבה יותר מאישה – הנשיא, הדגישה בהמשך הנאום את הערכים, את התכונות ואת הרקע האישי המשותפים לה ולו. תיאור זה נועד לזכותו באשראי נוסף המצוי במאגריה ועלול להיות חסר לו ביום הבוחר. 

Barack and I were both raised by families who didn't have much in the way of money or material possessions but who had given us something far more valuable – their unconditional love, their unflinching sacrifice, and the chance to go places they had never imagined for themselves.

בסכמה פרק זה בנאום זיהתה אשת הנשיא את ערכיה עם ערכי אישה.

And as I got to know Barack, I realized that even though he'd grown up all the way across the country, he'd been brought up just like me.

הערכים התרבותיים, המוסריים שמנתה בהמשך ולדבריה מצויים בשפע בה ובנשיא גם יחד נועדו לא רק לשכנע את הציבור לתמוך בברק אובמה לתקופת כהונה נוספת בבית-הלבן, אלא יש בהם גם התוויית תקן לאומי רצוי. 

We learned about dignity and decency – that how hard you work matters more than how much you make…that helping others means more than just getting ahead yourself.

We learned about honesty and integrity – that the truth matters…that you don't take shortcuts or play by your own set of rules…and success doesn't count unless you earn it fair and square.

We learned about gratitude and humility – that so many people had a hand in our success, from the teachers who inspired us to the janitors who kept our school clean…and we were taught to value everyone's contribution and treat everyone with respect.

Those are the values Barack and I – and so many of you – are trying to pass on to our own children.

That's who we are.

ברק אובמה לא השתנה כמלוא הנימה בארבע שנות כהונתו – כך מאמינה הרעיה. הערכים שאותם ספג והמבנים את חזונו בלטו גם בעת שהתמודד עם המבחנים שזימנו לו תהליכי המנהיגות בבית-הלבן. דבריה אלה של מישל אובמה משקפים את הממד המניע ברטוריקה שלה. 

At the end of the day, when it comes time to make that decision, as President, all you have to guide you are your values, and your vision, and the life experiences that make you who you are.

So when it comes to rebuilding our economy, Barack is thinking about folks like my dad and like his grandmother. He's thinking about the pride that comes from a hard day's work.

ניכר במישל אובמה הנחנה בחושים פוליטיים חדים כי היא ערה לאכזבת מה במחנה הנשיא מהישגיו בארבע שנות כהונתו ולירידה במדדי הפופולריות שלו. כניסתו לבית-הלבן לוותה בתקוות גדולות הן במדיניות הפנים, הן במדיניות החוץ. עתה בשלהי התקופה לקראת הפניה לבוחרים בתקווה להמשיך את מסעו בשירות האומה, מתקשה ברק אובמה להציג כוס גדושה בהצלחות.

ערב בחירתו לנשיא הפיח אובמה תקוות בבוחריו באומרו: "Yes, we can!". עתה, כאשר הוא שב ומבקש עוד תקופת כהונה בבית-הלבן הוא זהיר יותר ואומר:

I won't pretend the path I'm offering is quick or easy. I never have. You didn't elect me to tell you what you wanted to hear. You elected me to tell you the truth. And the truth is, it will take more than a few years for us to solve challenges that have built up over decades.

מסתבר שדברים שאומרים לפני הבחירות לא אומרים לאחריהן...

אמנם, הוא קיבל לידיו מערכת כלכלית מעורערת ונאלץ להתמודד עם משבר קשה שפרץ בשִֹלהי כהונת קודמו ופשטה בעולם בכל עוצמתה. אולם, תכנית החירום שהפעיל הממשל בראשותו בניסיון לחלץ את האומה מן המשבר ולייצב את כלכלת ארה"ב עדיין לא הביאה מזור לארה"ב. כעבור שלוש שנים נאלץ להודות, כי יידרש זמן לסלק את שלל הליקויים המבניים שפשטו במשך שני עשורים בכלכלת ארה"ב. הנשיא נשאל אם שיעור האבטלה ירד והשיב: "איני עובד בחיזוי הכלכלה".

קצת יותר משנה אחרי שהיה לנשיא הצליח ברק אובמה לזכות באישור בית הנבחרים לרפורמת ביטוחי הבריאות. מצדדי הרפורמה הגדירו אותה – 'החקיקה הסוציאלית החשובה ביותר בחמישים השנים האחרונות'. שולליה הטילו ספק בחוקיותה ובאפשרות להחילה ב-2014. 

מדיניות החוץ של ברק אובמה הושתתה על הרעיון הדמוקרטי של עיצוב סביבה בין-לאומית הנשענת על ערכים נעלים ועל הידברות. הנשיא הקודם של צרפת ניקולא סרקוזי הגדיר מדיניות זו – 'תמימה' ובישיבה של חברי מועצת הביטחון של האו"ם שאובמה ניהל אמר: "הנשיא אובמה חולם על עולם בלי נשק. אבל ממש לפנינו שתי מדינות העושות בדיוק את ההפך". אחת מן השתיים – היא כמובן, איראן.

מיד לאחר היבחרו נשא אובמה נאום חשוב בקהיר. לפני מנהיגי מצרים ובראשם חוסני מובארכ. הוא דיבר ארוכות על הקשר שבין אמריקה והאסלאם ועל הישגי האסלאם והפליג בשבחי הדת ומאמיניה.

Islam is a part of America.

America is not – and never will be – at war with Islam.

The Holy Koran teaches that whoever kills an innocent, it is as if he has killed all mankind; and whoever saves a person, it is as if he has saved all mankind. The enduring faith of over a billion people is so much bigger than the narrow hatred of a few. Islam is not part of the problem in combating violent extremism – it is an important part of promoting peace.

דברי הפיוס של אובמה והבטחותיו זיכו אותו בִּפרס נובל לשלום. אך בשִׂלהי תקופת כהונתו נראית המלחמה קרובה מתמיד, אף שכוחות אמריקנים נסוגו בהוראתו מעיראק, אף שבאפגניסטן דוללו יחידות הצבא ואף שבפיקודו חוסל אוסמה בין-לאדן, מנהיג אל-קאעידה .

ברק אובמה מיהר לקשור כתרים ל'אביב הערבי' ובנאום שנשא בעצרת הכללי של האו"ם בספטמבר 2011 הפליג בהערכת 'האביב הערבי' והתקשה להבחין שהאביב סגרירי הרבה יותר מכפי שהוא סבור.

Something is happening in our world. The way things have been is not the way that they will be. The humiliating grip of corruption and tyranny is being pried open. Dictators are on notice. Technology is putting power into the hands of the people. The youth are delivering a powerful rebuke to dictatorship, and rejecting the lie that some races, some peoples, some religions, some ethnicities do not desire democracy. The promise written down on paper -- “all human beings are born free and equal in dignity and rights” -- is closer at hand.

שרת החוץ בממשל הנשיא בוש אמרה בעניין זה: "ההבטחה של האביב הערבי לוטה עדיין בחוסר ודאות. עריצים באירן ובסוריה טובחים בבני עמם ומאיימים על היציבות האזורית, רוסיה וסין מונעות תגובה וכולם שואלים - מהי העמדה האמריקנית".

מתחרהו של אובמה אמר: "בארבע השנים האחרונות לא היו חסרים לנו דיבורים בבית הלבן. מה שחסר לנו בבית הלבן זו מנהיגות".

אין תמה לכן מדוע ביכרה מישל אובמה לפנות לרגשות קהל נמעניה ולפרוט על מיתרי ליבם ולא על מדדים של הצלחה, של הגשמת הבטחות ושל מנהיגות. 

Today, I know from experience that if I truly want to leave a better world for my daughters, and all our sons and daughters…if we want to give all our children a foundation for their dreams and opportunities worthy of their promise…if we want to give them that sense of limitless possibility – that belief that here in America, there is always something better out there if you're willing to work for it…then we must work like never before…and we must once again come together and stand together for the man we can trust to keep moving this great country forward…my husband, our President, President Barack Obama.

ד"ר נדיר צור - עמית וחוקר נלווה במכון ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים; חוקר אורח במרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחומי מחקריו - פסיכולוגיה פוליטית, כלי השפעה של מנהיגים וממדים פוליטיים ופסיכולוגיים של ביטחון לאומי.  מספריו: רטוריקה פוליטית (2004), האיש שהתיר את הרצועה  (2006),  אזהרת מסע (2012).